מה יכולה רפואת הספורט לתרום לילדים ולמי היא מיועדת?
רפואת ספורט בילדים הינה תחום חדש יחסית ברפואת הילדים הצובר תאוצה בעשרים השנים האחרונות לאור השינויים באורח החיים שלנו ושל ילדינו והצורך במעקב, סיוע והדרכה בכל הקשור לקשר שבין פעילות גופנית לבריאות. בניגוד למה שנהוג היה לחשוב בעבר, פעילות גופנית אצל ילדים איננה משחק בלבד ויש לה חשיבות רבה לא רק בהתפתחות הגופנית, אלא גם בהתפתחות הנפשית, ההתפתחות הקוגניטיבית וההשתלבות החברתית התקינה, לכן רפואת ספורט בילדים נוגעת בכלל אוכלוסיית הילדים, החל מהילד העוסק בספורט תחרותי, דרך קידום בריאות לכלל אוכלוסיית הילדים וכלה בילד הסובל ממחלת ילדות כרונית אשר פעילות גופנית הינה חלק בלתי נפרד מהטיפול במחלתו.
הספורטאי הצעיר
כשמוזכרות המילים פעילות גופנית או ספורט, מייד עולות מחשבות הנוגעות לספורט התחרותי, לזכייה במדליות, שבירת שיאים ותהילת עולם. מן הסתם מוקדשת פחות תשומת לב לדרך הארוכה אותה עובר הספורטאי מגיל הילדות, לאימונים התובעניים, לקושי הנפשי ולהקרבה בתחום החברתי ו/או המשפחתי בדרך אל התהילה. לרוב, לא נהיה מודעים אף לנזקים הבריאותיים העלולים להיות כרוכים בעיסוק בספורט תחרותי. בשנים האחרונות מסתמנת מגמת עלייה בעיסוק של ילדים ומתבגרים בספורט תחרותי. תופעה זו נוגעת אמנם לפלח קטן יחסית של אוכלוסיית הילדים, אולם היא עלולה להשליך על מצבם הבריאותי בהווה ובעתיד.
ילדים העוסקים בספורט תחרותי משקיעים שעות רבות באימון ובתחרויות, הם משלבים את אלה בסדר יום עמוס הכולל לימודים, שיעורים וחיי חברה, ואינם זוכים לרוב לתנאים מיטביים למצוי הפוטנציאל הגלום בהם. לאור זאת, חלק גדול מהילדים ובני הנוער העוסקים בספורט תחרותי נאלצים להפסיק ולעסוק בספורט תחרותי מוקדם מסיבות בריאותיות. הילד או הנער העוסק בספורט תחרותי, עושה זאת בתקופה חשובה מאוד בהתפתחותו, תקופה המלווה בגדילה ניכרת ובשינויים הורמונליים משמעותיים הקשורים ומושפעים ישירות מפעילות גופנית. מטרת רפואת הספורט להקנות לספורטאי הצעיר מעטפת אשר תאפשר לו לעסוק בפעילות גופנית ברמה גבוהה תוך הבטחת גדילה והתפתחות תקינה, תזונה מתאימה, מניעת פציעות ומניעת סיבוכים ארוכי טווח. במרפאת הספורט לילדים קיים מכשור משוכלל המאפשר לעקוב אחר גדילת הספורטאי (כולל ביצוע חיזוי גובה עתידי העשוי להשפיע על בחירת סוג הספורט), ניתן בעזרתו להעריך שינויים בכושר הגופני, לבדוק את הוצאת האנרגיה במנוחה, הרכב הגוף, חוזק העצמות ואף את יכולת הקוארדינציה ושווי המשקל, בדיקות המהוות היום חלק בלתי נפרד מהמעקב אחר הספורטאי המצטיין במועדוני ספורט מכובדים בעולם. במידת הצורך, יוכל רופא הספורט לבצע בדיקות דם להערכת חסרים תזונתיים, להערכת עומס האימון ואף להערכת ההתאוששות ממנו. הטיפול בילד הספורטאי ניתן על ידי צוות רב תחומי הכולל בנוסף לרופא הספורט גם פיזיולוגים, תזונאי ספורט ופסיכולוגים, אשר משולבים בתוכנית לפי הצורך, והפועלים יחד עם הספורטאי ומאמניו להבטיח את מרב הסיכויים להצליח.
קידום בריאות
ישנן סיבות רבות לנסות ולקדם פעילות גופנית בילדים. בראש ובראשונה ההשתתפות בפעילות גופנית וספורט גורמת להנאה. פעילות גופנית סדירה תורמת לשיפור הדימוי העצמי והביטחון העצמי. פעילות גופנית בקבוצות עשויה ליצור חברויות, לקדם מעורבות חברתית, לשפר את היכולת לעבוד בשיתוף פעולה, ולסייע בהקניית ערכי משמעת ומחויבות.
אם בעבר הייתה הפעילות הגופנית חיונית לצורך חיפוש אחר מזון, נדידה ובריחה מחיות טורפות ואיתני הטבע והייתה חלק בלתי נפרד מחיינו וחיי ילדינו, הרי שהיום, בעידן המודרני, שבה ועולה חשיבות הפעילות הגופנית כשתפקידה דווקא להגן עלינו מפני השפע, התזונה הלקויה ואורח החיים הבלתי פעיל. בשנים האחרונות זהו עיסוק מרכזי וחשוב של רבים מאתנו, מקור להפקת הנאה ולשיפור הבריאות. העשורים האחרונים, שהתבטאו בפריחה ובשגשוג טכנולוגי כה רב, הובילו לירידה חדה בכמות הפעילות הגופנית אותה אנו וילדינו מבצעים, ולהפיכת אורח החיים שלנו ליושבני. היעדר פעילות גופנית, בשילוב עם הרגלי תזונה לקויה, הובילו לעלייה ניכרת בשכיחותן של מחלות שונות. יתרה מכך, שכיחותן של מחלות האופייניות לגיל המבוגר דווקא, עלתה גם בקרב ילדים ומתבגרים. ההמלצות הן כי על כל ילד לעסוק בפעילות גופנית במשך שעה ביום לפחות, במרבית ימות השבוע. לרפואת הספורט תפקיד חשוב בקידום הפעילות הגופנית בקהילה ובבתי הספר, בהסבר על תפקיד הפעילות הגופנית במניעת מחלות. חשוב לזכור כי במהלך הילדות קיימות מספר תקופות קריטיות המשפיעות על בריאותינו כמבוגרים. לדוגמא, מחלת האוסטיאופורוזיס (דלדול עצם), הגורמת בגיל המבוגר לשברים ואף מהווה גורם מרכזי לתמותה, היא מחלה אשר שורשיה נעוצים בגיל הילדות. שיא חוזק העצם שלנו נקבע בעשור השני לחיינו והוא מושפע מאוד מתזונה נכונה ופעילות גופנית.
הילד הסובל ממחלות כרוניות
פעילות גופנית היא חלק בלתי נפרד מהטיפול במחלות ילדים רבות. התקדמות הרפואה הביאה לשמחתנו לעליה בהישרדות גם במחלות אשר נחשבו בעבר חשוכות מרפא. כל ילד, גם אם חלה במחלה כרונית, חשוב שיעסוק בפעילות גופנית. אולם, בניגוד לילד הבריא, לעיתים לא יכול הילד החולה לחזור לעסוק בכל פעילות גופנית בה עסק לפני המחלה, ולעיתים, המחלה או הטיפול בה גורמים למגבלות אשר יש צורך להתייחס אליהן בתכנון תוכנית לפעילות גופנית. חשוב לציין כי מעטים מאוד הם המצבים בהם אסור לילדים לבצע פעילות גופנית כלל, וכי במרבית המקרים יודע ילד הסובל ממחלה כרונית לווסת את עצמת הפעילות הגופנית כך שלא תסב לו נזק.
עודף משקל, אסתמה, סוכרת, מחלות מפרקים, מחלות מעי, הפרעות פרכוסיות, הפרעות קשב וריכוז וכן מחלות ממאירות הן רק חלק מהמצבים אשר עיסוק מותאם בפעילות גופנית יכול להביא לשיפור פיזיולוגי ופסיכולוגי ניכר לילדים. פעילות גופנית מותאמת יכולה גם לסייע מגיל צעיר לילדים אשר סובלים מ"סרבול מוטורי", חולשת חגורת כתפיים, היפוטוניה ועוד. לפעילות גופנית חשיבות גם בטיפול במחלות רגשיות בילדים.
תפקיד רופא הספורט הוא לרכז את המידע הרפואי הרלוונטי, להעריך את מצבו הגופני ובריאותו של הילד/נער, את כושרו הגופני ומגבלותיו, לשוחח עם המטופל ובני משפחתו ולהתאים תוכנית פעילות אישית או קבוצתית המתאימה למצבו הרפואי, יכולתו הגופנית והעדפותיו של המטופל. תוכנית אשר תאפשר לו להשתפר בהדרגה ולעסוק בפעילות גופנית סדירה. חשוב להדגיש כי גם ילדים עם מחלות כרוניות מסוימות, יכולים לעסוק בספורט תחרותי ברמות הגבוהות ביותר.
לסיכום, רפואת הספורט, אינה עוד נחלתם של ספורטאי צמרת בוגרים בלבד. כיום הפכה רפואת הספורט להיות חלק חשוב בקידום בריאות ושיפור הישגים של כלל האוכלוסייה. בילדים ובני נוער בפרט, חשובה מעורבות רפואת הספורט הן לצורך שיפור ההישגים הספורטיביים תוך שמירה על גדילה, התפתחות ובריאות מיטבית ומניעת פגיעות סיבוכים קצרי מועד וארוכי טווח, והן כאמצעי מניעה וטיפול במחלות כרוניות.
